בגישות השונות של הרפואה המשלימה – סינית הומאופתיה והשאר – לחשיפתו של האדם בכלל ולתינוק בפרט לגורמים חולניים חיצוניים כמו וירוסים וחיידקים, חשיבות מרובה שבעצם החשיפה לאותם פתוגנים גורמת לעידוד יצירת הנוגדנים כנגד אותו הגורם (דומה לחיסונים לא ??). מערכת החיסון של היילוד המבשילה והמתפתחת בגיל זה מאפשרת לתינוק הגדל עמידות טובה יותר בפני מחלות בשלבים ובתקופות מאוחרות בחייו.
לפי הגישה המשלימה – יש להתייחס אל גורמים סביבתיים ומניעתם. חשוב לשמור על כך שלא נחשוף את הילדים להבדלים בטמפ' של פנים וחוץ. יש להתאים את הלבוש ולא לגרום להזעות יתר בכדי למנוע קירור הגוף ולנזק לתינוק.
לפי הגישה הסינית – במקביל על שמירת חום הגוף בפלג הגוף העליון, יש לחשוף מעט את פלג הגוף התחתון לטפ' חיצונית קרה – כך טוענים הסינים הילד מתחסן לעמידות טובה יותר מול תנאי מזג-האוויר הקר.
מזון – חשוב שבתקופות קרות ושונות נרבה באכילת שורשים כמזון מחמם (הרפואה הסינית העתיקה). למזון ניתן להוסיף אכינציאה – צמח הידוע ביכולתו לחזק את המערכת החיסונית ולהביא להקטנת התחלואה.
הומאופתיה - יש הרואים בחיסונים סוג מסוים של הדוגמא האלופתית "לחוק הדומים" – אך הבעיה המרכזית היא שהיא ממש לא הדרך ההומאופתית , החיסון ניתן לכלל האוכלוסייה ללא התייחסות לאינדיבידואל. החיסון הוא גורם תחלואה אשר משפיע על כלל המערכות בגוף. ההומאופתיה נוקטת בגישה כי האדם יחלה במחלה רק אם יש לו את אותה הנטייה לחלות במחלה, ואם הוא בעל נטייה והוא חלה – אנחנו צריכים לטפל באדם עצמו ולא להילחם במחלה זו או אחרת.