הומאופתיה קלאסית וטיפול בשברים

 נתק ברציפות רקמת העצם. 

שברים יכולים להיווצר בכל גיל, החל מינקות וכלה בגיל הזהב ומסיבות שונות, רבות ומגוונות ולאו דווקא כתוצאה מחבלה או טראומה. 

סיבות מרכזיות לשברים בעצמות: 

1. חבלה מגורם חיצוני. 
2. שבר כתוצאה ממחלה של העצם כמו אוסטאופורוזיס. 
3. שברים כתוצאה מגידולים. 
4. שבר כתוצאה מעייפות החומר – "שבר מאמץ". 

שבר יכול להיות סגור (שבר סגור), כאשר העור מעליו נשאר שלם (אין פגיעה ברקמת העור), או פתוח (שבר פתוח) ואז 'מעל' או 'ליד' אזור השבר ישנו פצע דרכו לפעמים בולטת העצם השבורה. 

שברים פתוחים נחשבים לרוב ליותר 'רציניים' ואף ליותר מסובכים מאשר שברים סגורים, מאחר וישנה בהם סכנת זיהום גדולה, וסכנה לפגיעה בעצבים ובאברים פנימיים. 

יש לזכור – אבחנת שבר וסוג השבר מחייבת בדיקת רופא אורתופד וצילום רנטגן. 

רצוי וחשוב לציין, אין כל מניעה ואף מומלץ לטפל בעזרת הומאופתיה קלאסית במקביל לטיפול של הרופא. הטיפול בערת הומאופתיה לא מפריע לתרופות הניתנות לך ע"י הרופא. 

סימנים וסימפטומים של שברים: 

הסימפטום הראשוני של השבר ברוב המקרים יהיה כאב, אשר בדרך כלל ממוקם באזור החבלה. בנוסף יכול האדם לספר כי הוא שמע כי 'משהו פקע' או אפילו שהרגיש כי העצם נשברה (לרוב אינפורמציה זו נכונה). 

סימני השבר: 

1. נפיחות ושטף דם תת עורי (אופייני גם לחבלות אחרות). 
2. עיוות צורה או התקצרות של הגפה. 
3. רגישות למישוש (אופייני גם לחבלות אחרות). 
4. הרגשת חיכוך או חריקה בזמן תזוזה או מגע. 
5. הגבלה וזהירות בתנועות (אופייני גם לפריקה). 
6. קצוות עצם חשופות (במקרה של שבר פתוח). 

סוגי שברים: 

1. שבר ענף ירוק – Greenstick – לרוב אצל ילדים אשר מאופיין ע"י שבר חלקי לרוב באמה. 
2. שבר רוחבי – Transverse – העצם נשברת לרוחבה, צורת השבר ישרה. 
3. שבר אלכסוני – Oblique – צורת השבר כפי שהיא מופיעה בצילום היא אלכסונית (מעוגלת). 
4. שבר מרוסק – Comminuted – אנו רואים יותר משבר אחד באותו באזור. 
5. שבר תלישה - Tearing fracture – מצב שבו שריר או רצועות תלושים באזור העצם או באזור ההתחברות. 

הטיפול בשבר: 

1. יש להימנע מתזוזה של האיבר הקבוע. 
2. יש להסיר בגדים או תכשיטים מהאזור החבול. 
3. אם המקום פצוע ומדמם יש לעצור את הדימום ולחבוש בהתאם. לנסות ולמנוע זיהום מקומי. 
4. במידה ויש עצם בולטת אסור לנסות להחזירה למקום! 
5. שבר דורש טיפול ע"י אורתופד הכולל לרוב גיבוס האיבר הפגוע או קיבועו. אם אין אפשרות לפינוי נכון ומקצועי אפשר לקחת כרית ושמיכה, ולעטוף בעזרתם את האזור החבול על מנת למנוע תזוזה, כאבים וסיבוך. 

ניתן בהחלט לטפל בעזרת הומאופתיה, וע"י כך לקבל זירוז משמעותי בתקופת ההחלמה, הקלה בסימפטומים נלווים לשבר כמו כאב, נפיחות ועוד. 

ניתן ורצוי בהחלט לתת את הטיפול ההומאופתי מיד לאחר החבלה או בדרך למתקן הרפואי הקרוב ביותר. 

חשוב לזכור: יש להימנע מתזוזת האיבר הפגוע. רצוי לקבע את האיבר למצע קשה או לחליפין לקבעו צמוד לגוף החולה. יש להימנע משינוי מנח האיבר, יש להשאירו במצב בו האיבר נמצא, כל שינוי במנח האיבר יכול לגורר עימו כאב, חבלה נוספת לעצמות, פגיעה בכלי דם ועצבים. 

הומאופתיה קלאסית וטיפול בשברים: 

1. מידית לאחר כל חבלה Arnica 30 ch כל 30 דקות. 
2. במידה והאדם נמצא במצב של שוק / הלם לאחר הפציעה אפשר לתת Acon 30 ch.
3. רק לאחר בדיקת רופא וקיבוע האזור ניתן אפשר לתת Symphytum 30 ch או Ruta 30 ch על מנת לעזור ולסייע בהחלמה וזירוז בבניית העצם. 
4. ישנם מצבים בהם האדם סובל תקופה ארוכה לאחר השבר, לפעמים גם שנים של סבל ונכות, במקרה כזה להומאופתיה יש יכולות מדהימות בסיוע, ריפוי והחלמה. כאן נדרשת התאמה אישית לאדם תוך התייחסות לטראומה עצמה ולחייו האישיים. 
5. ניתן לסייע מקומית ע"י תמיסה או משחת Arnica לפי אופי וסוג הפציעה. אסור למרוח Arnica כאשר יש פציעה בשלמות העור.

מוזמן ליצור איתי קשר ולהתייעץ בכל ענין, לחזור למאמרים או לדף הבית.