למה כן לחסן את ילדך?

המחלות עצמן יכולות לגרום לשורת מחלות החל מהצטננות קלה וכלה בספסיס קטלני – כניסת רעלני חיידקים ויצירת אלח דם. הפרוגנוזה נקבעת ע"י אלימותו של הפתוגן, מצבו החיסוני והבריאותי של המטופל ומחלות נוספות "המתלבשות" על המחלה המקורית. לכן הצטננות קלה עשויה לחלוף תוך מספר ימים באדם צעיר ולהתדרדר לדלקת ראות קטלנית בזקנים חלושים. שיטות הטיפול המקובלות במאה ה- 20 כוללות היגיינה, שיפור תזונה, אנטיביוטיקה וחיסונים. (לא נפרט בעבודה זו על כל שיטות הטיפול – הרי עיסוקינו בחיסונים).

היום החיסונים טובים יותר ועשויים ממיקרואורגניזם מוחלשים, מומתים או חלקי מיקרואורגניזם המאפשרים למערכת החיסון להכיר את "הזר" וליצור נגדו נוגדנים. עם זאת, יש צורך לזכור שכיום, עם תזונה ותנאי היגיינה נכונים, ואוכלוסייה שלמה מחוסנת, הסיכוי להתפרצות מחלה (כדוגמת פוליו) קטן, ולכן אם לא נחסן, נקודתית, מספר אנשים, סביר להניח שאילו לא יפגעו. אלה שלא חוסנו יוצאים נשכרים מהעובדה שרוב האוכלוסייה מחוסנת ולכן הסיכוי לחשיפה לפתוגן קטן מאד.

ברצוני לפרט מספר דוגמאות אשר ימחישו את יעילות החיסון המונע

• אדמת – Rubella : מחלת ילדים ויראלית המתבטאת בפריחה והגדלת קשרי לימפה. ההחלמה מהמחלה הינה כמעט וודאית. הסיבוכים לא רבים, אך בכ- 15% תיתכן מעורבות פרקים קטנים ובינוניים ו 1:6000 גם סיבוך של תרומבוציטופניה אשר יכולה להיות פטאלית ב- 20%. זהום וירוס האדמת בחודשי ההריון הראשונים עלול לגרום לשכיחות יתר של מומים. במקרה כזה מומלצת הפלה. בין 80%-20% מהילודים לאם שחלתה בשלבי ההריון המוקדמים יפגעו במערכת הקרדיו-ואסקולרית, בעיניים ויגרמו לפיגור ולפגיעה תוך ריחמית. מדיניות החיסונים בארה"ב צמצמה את ממדי במגיפה ממוצע של 50,000 (עם שיא של 5000,000) עד 1981 לעד 600 מקרים בשנה עם פחות מ- 11 אירועים קונגניטלים (מולדים).
• שעלת – Pertussis : מחלה הנגרמת ע"י חיידק קטן מסוג גרם שלילי BordetellaPertussis. המחלה פוגעת בעיקר בתינוקות וילדים וגורמת להתקפים ממושכים של שעול עז. קיים חיסון במסגרת החיסון המשולש, אך זה אינו מגן מפני המחלה לכל החיים. ממדי השעלת באוכלוסיות נגועות היא 90%-80%. עד 1940 דווחו 200,000 מיקרים בארה"ב מדי שנה (יותר מ- 1% באוכלוסייה).הישנות המחלה ירד ל- 4100 מקרים בשנה מאז 1986 והולך ומצטמצם מדי שנה. מאז הפעלת החיסונים ירדה התמותה  מ- 20:1000 ל- 3:1000. 70% ממקרי המוות חלים בילדים עד גיל שנה. הסיכון לנזק נוירולוגי הוא 1:300,000 חיסונים. למרות הסיכון הממשי הרי שאי קבלת החיסון מהווה סיכון גבוה יותר (פי 150!).
• אסכרה – Diphtheria : מחלה הנגרמת ע"י חיידק גרם חיובי Corynebacterium Diphtheriaאשר מתאפיינת בהרגשה כללית רעה, חום וכאבי גרון. לפעמים השקדים, הלוע והגרון מכוסים במעטה אפרפר שהוא מן קרום העלול לחסום את דרכי הנשימה ולגרום לחנק עד כדי צורך בהתערבות כירורגית. הרעלן עלול להגיע ללב, לכליות ולמערכת העצבים, ולגרום שם להרס נרחב. כ- 3%-2% יישארו עם נזקים נוירולוגים או לבביים. היום מקובל למנוע את המחלה בעזרת החיסון המשולש. החיסון לדיפתריה מצמצם את התמותה מ- 3.1% ל – 4.31%. מאז הפעלת החיסונים בארה"ב ב-1986 לא דווח שום מיקרה חדש של המחלה.
• צהבת – Hepatitis B :מחלה המועברת באמצעות / דרך מחטים מזוהמות, יחסי מין, הדבקה פרנטראלית (מאם לעובר) ותרומת דם. באוכלוסיות עירוניות מסוימות המחלה הופיעה (אסימפטומטית או סאבאקוטית) עד 50%. עד 1% מנשאי המחלה מפתח מחלת כבד קשה, נקרוזה וצירוזיס (שחמת), דבר המחייב  השתלת כבד מהירה. כן, קיים קשר בין קארצינומה ראשונית של הכבד ומחלת ההפאטיטיס B. 

חיסון מונע את הופעת המחלה ותופעות הלוואי שלו בד"כ זניחות:  כאבי ראש, עייפות, סחרחורות וירידה בתיאבון החולפים בד"כ מהר. תגובות מקומיות  (1%). עליית חום (2%). כל בעיה אחרת הינה נדירה ביותר.   

כיווני מחקר של האימונולוגיה המודרנית

תורת החיסון המודרנית מנסה להשיב על שאלות עקרוניות המתמקדות במנגנון הפעולה של תאים ומולקולות במערכת החיסון, כמו:

1. מהם המנגנונים שבעזרתם מגוננת מערכת החיסון על הגוף מפני פולשים זרים?
2. כיצד נמנע גופנו מלייצר תגובה חיסונית נגד עצמו?
3.  כיצד "נשמר" במערכת החיסון זיכרון של תגובה חיסונית שנוצרה בעבר?
4.  מהו המנגנון שמבקר ומווסת את פעולת מערכת החיסון?
5. כיצד מופעלים התאים הפועלים במערכת החיסון, או לחלופין, כיצד נהרסים התאים שאינם עוברים הפעלה ונוכחותם מיותרת?
6. כיצד ניתן לנצל ידע זה לשם טיפול ומניעה של מחלות כגון איידס וסרטן.