יש לציין מראש, כי עמדה זו אינה באה בכדי לשלול את הצורך בכל החיסונים, אלא להעלות שאלות המחייבות בירור –

קיימים שני עקרונות בהסתכלות על החולה:

1. אינדיווידואליזציה - מכוון לאופי החולה. חוסר האיזון שלו לעומת כלל החולים. דבר זה לא מתקיים במתן חיסונים.
2. הסתכלות על המכלול - בודקים שיפור או נסיגה במצב הבריאות של כלל האוכלוסייה. גם עקרון זה לא מתקיים במתן חיסונים.

כיום החיסוניים משווקים בצורה מאוד אגרסיבית ועובדה שאנחנו מוכנים לתת באופן כולל חיסונים לילדים שלנו. זו מעין הקרבה על מזבח הרפואה המודרנית.

• האם באמת נכונה ההנחה כי החיסונים גרמו לירידה בתחלואה ?! החל מ- 1900 קיימת ירידה דרמטית ברמת המחלות המדבקות שנגדם ניתן חיסון, אך למשל במחלת החצבת, הירידה בתחלואה חלה עוד לפני שנכנס החיסון, ואחרי הכנסת החיסון קצב הירידה לא השתנה או גדל. מכאן שהפרמטרים החשובים ביותר היו קשורים לשינוי התזונה, התברואה וכו'. יתכן גם, שלמחלה עצמה יש גליות ושכיחותה יורדת ועולה מדי מספר שנים.
• בעיה נוספת היא שכיום אין אוכלוסיית ביקורת. אנו עדים לגדילה בעלייה בשכיחות ראומטואיד ארתריטיס, מחלות אוטואימוניות, גידולים ואחרים, שחלק מהאטיולוגיה שלהם קשור בהפעלת המערכת החיסונית. השאלה היא אם לא החלפנו מחלות תמימות עם מחלות מסובכות יותר.

האם יש הבדל בין הדבקות טבעית לבין הזרקה של וירוס ?

1. כאשר נותנים חיסון למחלה X  זה גורם להחלשת גורם  Y  , כך למשל בשחפת.
2. תארו פריצת מחלת פוליו בעקבות חיסונים בדיפתריה. כמו כן תוארה התפרצות מנינגיטיס ומנינגוקוקסמיה, שבועות מספר לאחר מתן חיסון לשפעת.

• אין מספיק מחקרים על השלכות ארוכות טווח למעט עלייה
  בכיול הנוגדנים. האם עלייה בשכיחות מחלות אחרות קשורה לעלייה בשימוש בחיסונים ?

• יש וירוסים שמחוסנים אליהם באופן לטנטי. חיסון כנגד
  וירוס אחר יכול לגרום לפריצת מחלה אחרת במהלך החיסון או אחריו.

• דווחו מקרים שבאוכלוסייה שנחשבה מחוסנת התפרצה מחלה.
  במקרים אילו הסיכויים להסתבך היו גדולים יותר במבוגר מאשר בילדים.

• בהדבקה טבעית יש חדירה לגוף. הפולש שוהה בבלוטות לימפה באזור החדירה ושם הוא מוכפל ומזוהה. רק אח"כ הוא מגיע לשאר מערכת החיסון כשהגוף מכיר את הפולש ואז הוא מסולק. היכרות זו חשובה משום שהמחלה היא ביטוי לשיא המאמץ של המערכת החיסונית. בחיסון נעקף כל השלב הראשוני והחלבונים הזרים מגיעים ישירות למחזור הדם. אין תקופה לטנטית ולכן האפשרות לרכוש את ההגנה של כל מרכיבי מערכת החיסון קטנה.

• קיימת הנחה שהוירוס חודר לתוך תא של מערכת החיסון
  ששומר אותה לזמן ארוך ויתכן שכך הוא מעורר המשך ייצור נוגדנים שתוקפים את הגוף
  עצמו.